החלטה בתיק ע"ח 28291-10-12

1.         ביום 13.09.2012, נתפסה משאית מ.ר. 21-334-70 (להלן: "המשאית"), שבבעלות המשיב על ידי המדור לאיכות הסביבה של משטרת ישראל, בגין חשד שעבר באותו היום עבירה של השלכת פסולת ברשות הרבים, לפי סעיפים 15+13+4+2 לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד - 1994.

2.         בתאריך 16.10.2012, לאחר בקשת המשיבה להשבת המשאית בדיון במעמד הצדדים, קבע בית משפט קמא, כי יש להשיב את המשאית לידי המשיבה, בכפוף להפקדה כספית על סך 50,000 ש"ח וחתימה על התחייבות עצמית של מנהל החברה - המשיב.

3.         ב"כ העוררת טען, כי טעה בית משפט קמא בהחלטתו, בכך שציין, כי באיזון בין האינטרס הציבורי למול האינטרס הפרטי של המשיבה, גובר האחרון תוך שהוא מתעלם מעברה העשיר של המשיבה בתחום העבירות הפוגעות באיכות הסביבה.

            עוד נטען, כי טעה בית משפט קמא, כאשר לא נתן דעתו למצב הדברים, לפיו משאיתה של המשיבה נתפסה בהליך קודם ושוחררה בתנאים זהים, וחרף זאת המשיכה וביצעה את העבירות נשוא הבקשה דנן.

            עוד נטען, כי טעה בית משפט קמא בהחלטתו, לפיה השבת התפוס בתנאים המקלים אשר קבע כאמור, יש בהם כדי להבטיח מניעת הישנות העבירות וחילוט עתידי במתן אמונו במשיבה.

4.         ב"כ המשיב מנגד, עתר לדחות את הערר וסמך את ידו על נימוקי החלטת בית משפט השלום. באשר לפסיקה שהפנתה אליה ב"כ העוררת, טען ב"כ המשיב, כי הנסיבות והעובדות במקרים אלו שונים מהמקרה שבפנינו, לרבות ביחס לתשתית הראייתית. לעניין זה נטען, כי גרסת הנהג, כי שפך אדמה נקייה לא נסתרה על פי חומר הראיות הקיים בתיק, וגם בשטח פרטי ולא ברשות הרבים.

5.         לאחר שהקשבתי לטיעוני הצדדים, נטלתי את חומר החקירה לעיוני, כדי לעמוד על התשתית הראייתית העומדת לחובת המשיב ביחס לחשד המיוחס לו.

6.         מעיון בדו"ח הפעולה שערך משה רבינוביץ' המשמש סייר ביחידת "יהלום" באזור באר-שבע והפזורה מיום 12.09.2012:

"הגענו אל מקום השפיכה... ואנו מזהים פסולת המעורבת באדמה אשר נשפכה ממנה... הנהג אמר שזה שטח פרטי של אדם שנכח במקום... ראיתי שהפסולת הייתה מסוג בלטות, פלסטיק, צינורות, והיא הייתה מעורבת באדמה... צילמתי את שפיכת הפסולת ואת המשאית."

7.         זכ"ד נוסף של החוקר יניב יפית מיום 20.09.2012, בו מציין, כי הגיע למקום בו נשפכה הפסולת ביום 12.09.2012, והבחין כי מדובר במגרש פתוח שמסביבו בונים בתים...

"השטח אינו מגודר. כל אדם יכול לעבור... הבחנתי בערימה של אדמה המעורבת בפסולת בניין המתאימה לצילומים מהתפיסה מתאריך 12.09.2012."

8.         מסמך ממועצה מקומית שגב-שלום מחלקת הנדסה, מהנדס המועצה, אחמד מסעודין, הנושא את הכותרת "הוספת חול להגבהת המגרש מספר 268 בשכונה ה'":

"ביקרנו במגרש הנ"ל ומצאנו שהצריף של הגב' הנ"ל נמצא בתוך ואדי, כשהשכן בנה קיר בטון לידה וחסם את הואדי דבר המביא למצב שכל ביתה יהיה מתחת למים. על כן, אני מאשר הוספת אדמה נקייה על מנת להגביה את אדמת המגרש שתוכל לבנות את ביתה..."

9.         מסמך נוסף של המועצה המקומית שגב-שלום מיום 13.09.2012, כי נכס מספר 268, שכונה ה' בשגב שלום, הינו בבעלותה של נואל דבארי וודד דבארי. כמו כן, מצוין במסמך, כי מספר היתר הבנייה הינו 20100256 מיום 15.02.2012.

10.        מסמך מהמועצה המקומית בני שמעון שהמציא המשיב לרשות החוקרת, ממנו עולה, כי המשיבה מבצעת הטמנת חול באופן שוטף באתר "דודאים". כמו כן, מסמך נוסף המעיד, כי המשיבה הינה בעלת היתר - רישיון לניהול עסק בהובלת פסולת ואיסוף שניתן על ידי המשרד לאיכות הסביבה.

11.        תמונות המתעדות את התכולה שנשפכה מהמשאית ביום 12.09.2012.

12.        הודעת נהג המשאית מיכאל בלילתי מיום 13.09.2012 הכוללת 6 עמודים, במסגרת הודעתו מוסר, בין היתר:

"אתמול בצהריים שפכתי מכולה שהיה בו חומר אדמה בלבד שזה מתועד אצלי במצלמה... החומר נלקח מנחל עשן.

                                לשאלת החוקר: במכולה שנשפכה אתמול היה גם דברים אחרים חוץ מאדמה?